top of page
חיפוש

להפוך לנראים: ארכיון־נגד איקונוקלסטי של מבקשי המקלט בישראל

מאמר שפורסם ב"מוזה" - כתב עת שפיט מיסודו של בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח

תקציר המאמר:

ארגוני זכויות אדם ידועים ביצירתיות שלהם בכל הנוגע למציאת דרכים חדשות ואפקטיביות להתנגדות. דרכי הפעולה של ארגונים אלה משתנות תדיר וכוללות פעמים רבות ניכוס מחדש של פרקטיקות שלטוניות, אשר עוברות הסבה כדי להגן על אלה שהחוק אינו שומר עליהם. אחד הכלים שהפכו פופולריים בקרב ארגוני זכויות אדם במאה האחרונה הוא הארכיון. ארגונים רבים, וגם קבוצות פעילים חברתיים שאינן מאוגדות בישות משפטית, פועלים להקמת ארכיונים שישמרו מידע באופן שיטתי ומוסדר. הארכיונים פועלים לשימור ידע על פגיעה בזכויות אדם, לצד מידע על הפעולות הנעשות להגנת אותן זכויות. לעיתים נשמר מידע בעל ערך משפטי־ראייתי, ולעיתים פעולת הארכוב כשלעצמה חשובה מהמידע הנשמר בה. מאמר זה מבקש לשרטט את פעולתו של ארכיון שנוצר בישראל בשנת ,2018 ערב גירושם של מבקשי מקלט מישראל למדינה שלישית. בדברים הבאים ייבחנו מטרות הארכיון, השתלשלות הקמתו והמשמעויות השונות של ההקמה כפעולת התנגדות. המאמר יציג את הארכיון ככלי מקובל בקרב ארגוני זכויות אדם, דרך חשיפת המתח בין הארכיון המגן על הפריטים השמורים בו ובין הצורך לחשוף את הפגיעה ולפתוח את מרחב הנ ִראות של אלה שזכויותיהם נפגעו. כמו כן יידונו אופני ההפצה של המידע שנשמר בארכיון והאסטרטגיות העומדות מאחורי הבחירה להראות מידע או לגנוז אותו. בעזרת המושג "ארכיון־נגד איקונוקלסטי" שטבעה ההוגה אריאלה אזולאי, המאמר בוחן מחדש את הקמת ארכיון מבקשי המקלט בישראל. ארכיון זה נולד מהצורך להשאיר עדות לקיומם של אנשים שייתכן כי בקרוב יאבדו עקבותיהם ותישלל מהם זהותם.



מתוך דבר העורך:

המאמר מאת דורי בן אלון סוקר "ארכיון־נגד" שאסף מידע על מבקשי מקלט בישראל. בניגוד למאגרים ממשלתיים האוגרים מידע על נתינים זרים (בייחוד מבקשי מקלט) כחלק מבּקרת האוכלוסין, הארכיון הנדון תיעד מ־2018 כאלף שוהים זרים כדי לספר את סיפוריהם, להנציח את חייהם בארץ ולהנכיחם במרחב הציבורי בשעה שנכלאו במתקני מעצר ערב גירושם למדינה שלישית. מאמצעִי שליטה ומשטור טכנולוגי ומנוכר נעשה התיעוד הארכיוני לדרך של התנגדות, להשבת האנושיות.


לקריאה:




Comments

bottom of page